הלכות פורים חלק א סעודת פורים - מתי נכון לעשות סעודת פורים והאם חייב לאכול פת ובשר בסעודה זו
.
ועיין בספר עמק ברכה שהביא בשם הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק ז"ל כי יש הבדל בין שמחת פורים לשמחת יו"ט, כי ביו"ט נצטווינו לשמוח בהשי"ת כמו שנאמר "נגילה ושנמחה בך", ובכדי לעורר שמחה זו אנו אוכלים בשר ויין כמבואר ברמב"ם בהל' יו"ט. אבל בפורים שנאמר "משתה ושמחה" נמצא ששתיית היין היא היא גוף המצוה ולכן תיקנו בזה דין דחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו' מה שלא מצינו בשאר מועדים.
ולפי זה הוציא בשו"ת דברי משה ח"א סימן מ' (אות ג-ה) שגם לפי הפוסקים שסוברים כי בזמנינו שאין ביהמ"ק אין חיוב אכילת בשר ביו"ט אלא יכול לעורר השמחה ע"י כל דבר אחר, בפורים שתקנת חכמים היתה ע"י אכילת בשר שהיא גוף המצוה ולא רק בכדי לעורר לשמחה, מחוייב לאכול בשר ולשתות יין יותר מאשר ביו"ט, עי"ש[2].
ולפי הנ"ל כתב בסימן מ"א שאף נשים המחוייבות בסעודת פורים כאנשים, חייבות לאכול בשר בסעודת פורים.
ולעניין חיוב אכילת פת בסעודת פורים,
הנה המג"א בסימן תרצ"ה סק"ט הביא בשם השל"ה ורש"ל ור"י פולק שאם לא אמר "על הנסים" בברכת המזון בפורים, מחזירין אותו. והוא תמה על זה שהרי לא מצינו חיוב אכילת פת בפורים, ויכול לצאת יד"ח בשאר מטעמים, ולכן העלה שלא יחזור לברך.
וכן פסק במ"ב ס"ק ט"ו שלא יחזור לברך מדין ספק ברכות להקל.
ובברכי יוסף אות א' ג"כ כתב בשם אחד קדוש, שאם עשה סעודת פורים בלא פת, יצא.
אולם היעב"ץ בספר מור וקציעה תמה על המג"א שכתב שיכול לצאת ע"י כל מיני מטעמים, דדבר זה אי אפשר לשמוע כלל. וכתב להוכיח שם שמשתה ושמחה האמורים במגילה הכוונה לסעודת פת.
וכן תמה עליו המהר"ם שיק בחאו"ח סימן ש"מ דהרא"ש[6] יליף חיוב אכילת פת ביו"ט משום שמחה, ובפורים ג"כ נאמר "ימי משתה ושמחה".
והגאון הנצי"ב בספר העמק שאלה (פ' ויקהל סי' סז אות א) כתב להוכיח מדברי השאילתות שיש חיוב אכילת פת בסעודת פורים וגלא כהמג"א[7].
ובשו"ת יחוה דעת ח"א סימן פ"ט העלה שמן הנכון לחוש לדעת הפוסקים הנ"ל ולכתחילה יש לאכול סעודת פורים בפת בדוקא. וכן הוא בחזון עובידה פורים עמ' קעד." ]